Can a Woman Serve as a Synagogue Rabbi?

Here is the question I sent to R. Shlomo Aviner and the response he sent back. Sorry but I don't have the time to translate into English. Hopefully a reader will take the initiative in the comments section:

שאלה: האם מותר לאשה לשרת כרב של קהילה? יש מבוכה עכשיו בארצות הברית בענין זה ואולי הרב יחוה דעת תורתו כדי שישמעו חכמים ויוסיפו לקח. ואם יטעון הרב שכבודו במזרח והדיון בסוף מערב, הלא הרב הפרופ' שהסמיך לאשה בנדוננו גם דבריו יוצאים מירושלים.

תשובה: זה לא רעיון טוב, כי מה המטרה? האם המטרה היא שנשים תוכלו לתת הדרכות? אם זאת הכוונה, הרי נשים במשך כל הדורות נתנו הדרכות. מן הדין מי שיודע ההלכה יכול לפסוק הלכה ולא צריך סמיכה (רמ"א יו"ד רמב, יז). יש הרבה רבנים שאין להם סמיכה. כידוע החפץ חיים לא היתה לו סמיכה עד שהיה לו צורך כדי לקבל ויזה והג"ר חיים עוזר גורודזנסקי נתן לו. כתב בפתחי תשובה (ח"מ ז סק"ה) בשם ספר בר"י אף שאשה פסולה לדון מ"מ אשה חכמה יכולה להורות הוראה. כלומר, אישה היודעת ההלכה יכולה להדריך וככה היה כל הדורות. כתוב בבבא בתרא (קיט, ב): "בנות צלפחד חכמניות הן". ובגמרא ברוריה וילתא היו תלמידות חכמות. וכן בימינו. פסק הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (ג, עב) שמצוה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה. יש לקום לאשת חבר וגם פוסקים שיש לקום לתלמידה חכמה (עיין כל המקורות שם). איך ידעו לשאול אותן? באופן טבעי. העולם ידעו באופן טבעי שיש לשאול את הגר"מ פיינשטיין והג"ר אהרן קוטלר. לכן אישה יכולה לפסוק הלכה. רוב השאלות שרבנים מקבלים היום הם לא עניינים חדשים אלא כבר נפסקו בספרים. בכל בית ספר לבנות יש תלמידות חכמות שמלמדות דינים והלכה לבנות. זה לא דבר חדש.

כתב הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ד, מט) שבעיקרון אשה יכולה לקיים מצות ציצית אבל הכל תלוי במטרה: "אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על השי"ת ועל תורתו אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חלוף בדיני התורה היא עושית גם במעשה שחמיר". ודומה לזה, מה שכתב הג"ר פיינשטיין (שם יו"ד ב, מה) לגבי מינוי אשה כמשגיחה. הכל תלוי במטרה והעיקר הוא לחזק את התורה. ואפילו לדבר מצווה צריך כוונות טובות. עם ישראל רצו מלך והרי מנוי מלך הוא מצוה ומ"מ לא היו להם כוונות טובות אלא רצו להיות ככל הגוים (שמואל אח, כ. סנהדרין כ, ב). לכן, אין צורך לנשים לשרת כרב של קהילה. הכוונה לשוות בין המינים. איש על מחנהו ואיש על דגלו.

יכול להיות שיש נשים עם כוונות טובות ויש כבר לאן ללכת. במדרשת נשמת יש תוכנית יועצות הלכה. הן לא מקבלות סמיכה אבל לומדים ומלמדים הלכה.

בקיצור: היו נשים חכמות במשך כל הדורות שלימדו ולא צריך תואר רב ולא לעשות כהרפורמים. ויש להוסיף שאני עונה מה שאני עונה אם שואלים אותי בארץ אבל באמריקה רבני אמריקה צריכים לענות.