11:34 PM
Gil Student
I missed this article by David Ellenson last week on conversion standards (link). In response to an article by R. Avi Shafran in which he stated that the unequivocal halakhah is that a conversion must include an acceptance of the Torah's commandments (link), Ellenson brings sources that contradict this thesis.
He quotes R. David Tzvi Hoffmann in Melamed Le-Ho'il (2:83), who ruled regarding a pregnant Jewish woman's non-Jewish civil-husband that he should be allowed to convert. R. Ben Zion Meir Chai Uziel (Piskei Uzi'el 59) ruled the same in a similar case. Doesn't that directly contradict R. Shafran's thesis?
Actually, no, it doesn't. R. Hoffmann concludes his responsum by saying that the beis din needs to teach the converting husband the laws of Judaism -- particularly Shabbos and kashrus -- and have him promise that he will observe them. R. Uziel does not include such an explicit condition but neither does he state that the husband may convert without accepting on himself the commandments.
Yes, these were radical responsa. But one does not mention the issue under discussion and the other directly supports R. Shafran!
Dr. Ellenson also quotes responsa from R. Tzvi Hirsch Kalischer and R. Eliyahu Guttmacher but I have not had the chance to look them up.
(According to RAMBI, Dr. Ellenson has written two articles on this subject:
1. "On conversion and intermarriage: the evidence of nineteenth-century Hungarian Orthodox rabbinic writings" in Text and Context (2005) 321-346
2. "Retroactive annulment of a conversion: a survey of representative halakhic sources" in Conversion to Judaism in Jewish Law (1994) 49-66)
UPDATE: R. Mechy Frankel pointed out in the comments that R. Uziel does say what Dr. Ellenson claims he said. I looked further and found it in Piskei Uzi'el 65. However, what R. She'ar Yashuv Cohen has this to say on R. Uziel's view (link):
והנה עד כמה שעיינתי, מרן הרב עוזיאל זצ''ל לא כתב שאין צורך שיאמרו ''שמקבלים עליהם המצוות'', אלא כתב רק שצריך להקל ומצווה לגיירם, ובוודאי ''לא להרבות עליהם ולא לדקדק אחריהם'', כלשון הרמב''ם הידוע. ראה עוד בפסקי עוזיאל (סימן סה), תחת הכותרת ''גירות לנשי ובני ישראלים שאינם שומרי דת, הרוצים לגייר נשותיהם הנוכריות עם בניהם''. השואל שם כתב: ''והנה האנשים האלה אינם פוקרים לגמרי, ואינם רוצים להיבדל מחברתנו הקדושה ולהיחשב מחוץ לדת ח''ו, ובשם ישראל יכונו. ולפי הנראה חפצים הם להכניס בניהם תחת כנפי השכינה מלב ונפש''.
זה המצב כיום בעולי ברית המועצות לשעבר הנשואים לנוכרי או נוכריה, ובני הנוכרים מיהודי שמבקשים גיור כהלכה.
והנה הרב עוזיאל כתב שם: ''גר שמל וטבל, או גיורת שטבלה לשם גירות - הרי הם ישראלים גמורים מיד, בין אם מקיימים המצוות או לא, שהרי כל עיקר הגירות הוא להיכנס בבית ישראל וקבלת יחוד ה' וקבלת מצוות תורתנו''. ברור מדבריו שגם הוא הצריך שיאמרו בפיהם שמקבלים תורת ישראל ומצוותיה, וכל דבריו הם לעניין הקפדה על הביצוע אחר כך שאינו מבטל את הגירות, אם לא שפירש הגר חוץ מדבר אחד. ברור שגם לדעתו לכתחילה ודאי שצריך שיאמר בפיו את הקבלה (וראה גם בדבריו שם, עמוד שס''ב). לכן נראה לי כפי שכתבנו שגם לדעת מרן הרב עוזיאל צריך שיקבלו תורה ומצוות בפיהם, גם אם ידוע לנו וברור שלא יקיימו בפועל.
